"להט חום וצעקת החמור" היא סדרה שנולדה בעקבות יוזמה של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת סטנפורד לציון יובל לביקורו ההיסטורי של המשורר היהודי פאול צלאן בישראל (אוקטובר 1969). בסדרה שיצר כרך עבאדי בין דמותו, שירתו וחייו הדרמטיים של צלאן לבין חווית ביקורו בירושלים המזרחית ובסביבתה. עבאדי דולה מילים ומשפטים מתוך שיר אחד ממחזור שירי ירושלים שכתב צלאן בהשראת הביקור ("לַהַט חוֹם מֵחָבֵּר אֶת שְׁנֵינוּ יַחְדָּו לְצַעֲקַת הַחֲמוֹר מוּל יַד-אַבְשָׁלוֹם,…") ומשלב אותם ביצירתו בערבית ובשפות נוספות. הכיתוב ביצירות מופיע על רקע אתרים היסטוריים במזרח ירושלים, דימויי החמור, דיוקנאות של צלאן ושל אילנה שמואלי חברת נעוריו מ צ'רנוביץ שליוותה אותו בעת טיולו בארץ ועוד. עבאדי בוחר דווקא להדגיש את הצד הלבנטיני/ערבי של הביקור, צד שכמעט לא בא לביטוי ברשמיו של צלאן עצמו ובהתייחסות לביקורו לאורך השנים. בחלקה השני של הסדרה מופיעים עצי לבנה מסורגים על רקע אדום עז המצוירים על עץ לבוד, אותם עצים עליהם הרבה צלאן לכתוב, (עֵץ-לִבְנֶה, עָלֶיךָ צוֹפִים לְבָנִים אֶל הַחֹשֶׁךְ .אִמִּי, שְׂעָרָהּ לֹא הִלְבִּין מֵעוֹלָם…). לרגע נראה שאירופה שוב חודרת ללבנט.

העבודות יוצרות זיקה בין הסדרות הגרמניות של עבאדי ("פרויקט ארנדט", "גרמניה האחרת שלי", "אוגוסטה ויקטוריה") לבין הסדרה ב"חזרה ללבנט".